מי באתר?

יש לנו 1 אורח ×‘אתר
בית הספר מרחבים
מרחבים הוא בית ספר אזורי לילדים מחוננים השייך למחוז ירושלים ולאגף למחוננים ומצטיינים. הוא שוכן בנוף טבעי ויפה, בתחום המועצה האזורית מטה יהודה, בין הקיבוצים קריית ענבים ומעלה החמישה. לומדים בו כ- 400 תלמידים מחוננים ומצטיינים מכיתות ג' עד ט'. התלמידים מגיעים לבית הספר ממגזרים חברתיים מגוונים - ילדים דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, בני מושבים ובני קיבוצים, בני ישובים קהילתיים וערים. הילדים מגיעים מכלל יישובי מועצה אזורית מטה יהודה כולל מהכפרים עין רפא ועין נקובא. כמוכן, התלמידים מגיעים מבית שמש, אבו גוש, מבשרת ציון, גבעת זאב, גבעון החדשה, הר אדר ועוד.

1.jpg

מרחבים הוא בית ספר אזורי לילדים מחוננים השייך למחוז ירושלים ולאגף למחוננים ומצטיינים. הוא שוכן בנוף טבעי ויפה, בתחום המועצה האזורית מטה יהודה, בין הקיבוצים קריית ענבים ומעלה החמישה. לומדים בו כ- 400 תלמידים מחוננים ומצטיינים מכיתות ג' עד ט'. התלמידים מגיעים לבית הספר ממגזרים חברתיים מגוונים - ילדים דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, בני מושבים ובני קיבוצים, בני ישובים קהילתיים וערים. הילדים מגיעים מכלל יישובי מועצה אזורית מטה יהודה כולל מהכפרים עין רפא ועין נקובא. כמוכן, התלמידים מגיעים מבית שמש,  אבו גוש, מבשרת ציון, גבעת זאב, גבעון החדשה, הר אדר ועוד.

בית הספר פועל ארבעה ימים בשבוע : בתוכנית המחוננים כל שכבת גיל לומדת ביום נפרד, תלמידי ו-ט לומדים ביחד. יום הלימודים, משעה 9:00 עד 14:00 , כולל שלושה שיעורים הנמשכים כשעה וחצי כל אחד. השיעורים מחולקים לשלושה מדורים: מדעים, אומנות ועיון. תוכנית העשרה לתלמידים מצטיינים פועלת בימי ב' וג' אחה"צ. צוות בית הספר מונה כ-25 מורים, מנהלנית, יועצת פסיכולוגית, אב בית ומנהלת.

תכנית הלימודים בבית ספר מרחבים, כמרכז העשרה לילדים מחוננים ומצטיינים, נועדה להעניק לתלמידים אלו ממחוז ירושלים אשר אובחנו על ידי משרד החינוך ומכון סאלד והופנו אליו, מענה לצרכים הקוגניטיביים, החברתיים והרגשיים. בית הספר שואף להיות מסגרת הלימודים מעשירה, מפתחת ותומכת; מסגרת מלווה לתוכנית הלימודים בבתי ספר האם. המטרה היא לאפשר לתלמיד המחונן ללמוד ולהתפתח, בהתאם לכישוריו ולאפיוניו המיוחדים, באווירה חופשית ומחייבת כאחת.


 

ארועים ותאריכים

בית הספר ומטרותיו

בשיתוף פעולה עם עמותת מלי : www.ma-li.org מרכז לאזרחים יוזמים: התלמידים המוסרים פלאפונים משומשים, בית הספר יקבל תרומה עבורם.

על התלמידים לאסוף טלפונים סלולריים, כאמור בכל מצב ולהביאם לבית הספר.


תודה למועצה על השלט ענק ליד המעגל תנועה. חפשו אותו !!!!
תודה לחברת CISCO על תרומת  מחשבים ניידם ו משחבים נייחים וציוד נלווה.
תודה על תרומת מסך קיר גדול לתלמיד כיתה ג' אדם גורפנקל ולמשפחתו.
תודה על תרומת מיקרוסקופ לתלמיד כיתה ג' יובל בילו.
אנו נשמח מאוד לתרומות נוספות ובפרט למכשירי בר-קו.

נפתח את ימי הלימודים בשבוע הקרוב בכינוס קצר לכבוד ראש חודש. אנו מכניסים את חודש חשון ובסיקולי אותיות: נחוש. נעיין בסרטון על תקפידה של נחישות בהשגת מטרות, לצד האינטליגציה.על מנת לקבל את הסרטון עם כתוביות בעברית מומלץ לפתוח בgooglechrome.
כאשר הייתי בת 27, עזבתי עבודת ייעוץ ניהולי לעבודה מאתגרת עוד יותר: הוראה. התחלתי ללמד בכיתה ז' מתמטיקה בבתי הספר הציבורים בניו יורק. וכמו כל מורה ערכתי בוחנים ומבחנים. נתתי משימות לשיעורי בית. כאשר העבודות חזרו, חישבתי ציון.
מה שהפתיע אותי הוא שמנת משכל לא היווה את ההבדל היחיד בין תלמידי הטובים ביותר לגרועים ביותר. כמה מהתלמידים בעלי הביצועים הטובים ביותר לא הובחנו כבעלי מנת משכל גבוהה. וכמה מתלמידי החכמים ביותר לא הצליחו כל כך.
וזה גרם לי לחשוב. הדברים שילדי כיתה ז' נדרשים ללמוד במתמטיקה ברור, יש עובדות: יחסים, מספר דצימלי, תחום המקבילים. אבל התחומים האלו לא בלתי אפשריים, והייתי משוכנעת לחלוטין שכל אחד מהתלמידים שלי היו יכולים ללמוד את החומר אם הם יעבדו קשה ולאורך מספיק זמן.
לאחר מספר שנים נוספות בהוראה, הגעתי למסקנה שמה שאנו צריכים בחינוך זה הבנה עמוקה הרבה יותר של התלמידים ולימוד מנקודת המבט של מוטיבציה, ומהבחינה הפסיכולוגית. בחינוך, הדבר היחיד שאנו יודעים למדוד טוב זה מנת המשכל, אבל מה אם ההצלחה בלימודים ובחיים תלויה בהרבה יותר מהיכולת שלך ללמוד מהר ובקלות?
כך שעזבתי את הכיתה, והלכתי ללימודי תואר שני כדי להפוך לפסיכולוגית. התחלתי ללמוד על ילדים ומבוגרים בכל מיני אתגרים מיוחדים ובכל לימוד השאלה שלי הייתה, מי כאן המצליח ולמה? צוות המחקר שלי ואני הלכנו לאקדמיה הצבאית ווסט פוינט. ניסינו לנבא מי מהצוערים ישאר באימוני הצבא ומי יפרוש. יצאנו לתחרות האיות הלאומי וניסינו לנבא מי מהתלמידים יתקדם לשלבים האחרונים בתחרות למדנו על מורים מתחילים שעובדים בשכונות ממש קשות, שאלנו אלו מורים ישרדו כאן כמורים בסוף שנת הלימודים, ומאלו ששרדו, מי יהיו היעילים ביותר שישפרו בפועל את המציאות הלימודית של תלמידיהם? התחברנו לחברות פרטיות, שאלנו, מי מתוך אנשי המכירות ימשיך בתפקידו? ומי ירוויח הכי הרבה כסף? בכל התכנים המאד שונים הללו, מאפיין אחד התגלה כמנבא הצלחה משמעותי. וזה לא היה אינטלגנציה חברתית. זה לא היה מראה יפה, בריאות פיסית, וזה לא היה מנת משכל זה היה נחישות.
נחישות זה להט וסיבולת למימוש מטרות ארוכות טווח מאד. נחישות זה אנרגיה חיובית. נחישות מתחבר לעתידך, יום אחרי יום, לא רק לשבוע, לא רק לחודש, אלה לעבודה קשה במשך שנים רבות, לממש את העתיד למציאות. נחישות זה לחיות את החיים כמרתון, לא מרוץ מהיר.
לפני מספר שנים, התחלתי ללמוד נחישות בבתי ספר ציבוריים בשיקאגו. בקשנו מאלפי תלמידי תיכון לענות על שאלוני נחישות, ואז חכינו יותר משנה לראות מי יסיים. מתברר שהילדים הנחושים יותר היו בסיכוי משמעותי גבוה יותר לסיים, למרות שהשוותי אותם בכל מאפיין אפשרי הניתן למדידה נושאים כמו גובה משכורת, תוצאות המבחנים בהשגים סטנדרטיים, אפילו כמה ביטחון חשים הילדים כאשר הם בבית הספר. כך שזה לא רק בווסט פוינט או בתחרות האיות הלאומית שנחישות משמעותית. זה גם בבית הספר, במיוחד לילדים בסיכון לא-לסיים. בשבילי, הדבר המהמם ביותר לגבי נחישות כמה מעט אנו יודעים, כמה מעט המדע יודע, איך לבנות את זה, כל יום, הורים ומורים שואלים אותי, "כיצד לבנות נחישות בילדים? מה אני צריך לעשות כדי ללמד ילדים הרגלי לימוד אתים? כיצד לשמר את המוטיבציה שלהם לתקופה ארוכה?" התשובה הכנה היא, אני לא יודעת. (צחוק) מה שאני כן יודעת שכישרון לא הופך אותך לנחוש. הנתונים שלנו מראים באופן ברור ביותר שיש הרבה אנשים פרטים ברי כישרון שפשוט לא מבצעים את התחיבויותיהם בעצם, בנתונים שלנו, נחישות לא קשורה או אפילו הפוכה למדידת כישרון
עד כה, הרעיון הטוב ביותר שקבלתי לבניית נחישות בילדים משהו שנקרא "חיזוק הגישה" . זה רעיון שפותח באוניברסיטת סטנפורד ע"י קרול דמאק, וזו האמונה שהיכולת ללמוד אינה קבועה, שהיא ניתנת לשינוי באמצעות מאמץ. דר' דמאק הראתה שכאשר ילדים קוראים ולומדים על המוח וכיצד הוא משתנה וגודל בתגובה לאתגר, הם יהיו עקביים הרבה יותר גם מול כישלון, מכיוון שהם לא מאמינים בכישלון כמצב קבוע.
כך ש "חיזוק הגישה" היא שיטה מצוינת לבניית נחישות. אבל אנחנו צריכים יותר. ובזאת אסיים את הערתי, מכיוון שזה איפה שאנו נמצאים. זאת העבודה שנצבת לפנינו. אנחנו צריכים לקחת את הרעיונות הטובים ביותר שלנו, תחושות הבטן החזקות ואנו צריכים לבדוק אותם. אנו צריכים למדוד אם אנו מצליחים, ואנו נדרשים להיות מוכנים לכשלון, לעשות טעויות, להתחיל מחדש עם השיעור שנלמד.
במילים אחרות, אנחנו צריכים להיות נחושים לגבי חיזוק נחישותם של ילדנו.
תודה רבה.
(מחיאות כפיים)